פס"ד בעניין חבות מעביד לגבי תאונה שעשה עובד שנהג ללא רשיון

עובד נהג במהלך עבודתו ללא רשיון נהיגה בר תוקף, שלא בידיעת המעביד. העובד גרם לתאונה, בה ניזוק כלי רכב אחר. האם המעביד חייב בנזקי הניזוק, מכח סעיף 13 לפקודת הנזיקין, או שמא העובדה שהעובד ביצע עבירה (נהיגה ללא רשיון) מפקיעה את חבות המעביד. זו השאלה שלפני.

הרקע

1.      הנתבע 1, אשר עבד אצל הנתבעים 2-3, גרם לתאונה בין כלי רכב בו נהג, השייך לנתבע 2, לבין רכב בו נהג התובע 2, המבוטח על ידי התובעת 1. בדיעבד, התברר לנתבעים 2-3 (להלן - הנתבעים), שרשיון הנהיגה של הנתבע 1 נשלל ימים ספורים לפני שקרתה התאונה, ועל כן במועד התאונה נהג ללא רשיון בתוקף.

2.      לטענת התובעים, הנתבעים 2-3 חבים כלפי התובעים בגין נזקיהם, וזאת מכוח סעיף 13 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש] (להלן - הפקודה), הקובע את חבות המעביד למעשה שעשה עובד שלו.

לטענת הנתבעים 2-3, החבות אינה קמה מקום שבו ביצע העובד עבירה פלילית (נהיגה ללא רשיון), ובכך חרג מההרשאה שקיבל מהמעביד.

3.      הצדדים בתיק זה הודיעו שהמחלוקת ביניהם היא משפטית, ואין מחלוקת לגבי עובדות. לפיכך, הסכימו להגיש סיכומים מבלי לקיים הליך של הוכחות, ועל כן העובדות המוסכמות (הרלוונטיות לענין) הן כדלקמן: הנתבע 1 היה עובד של הנתבעת 3. ביום 17.06.04, שעה שהנתבע 1 (אשר נעלם מהתמונה, וכנראה עזב את הארץ על פי "תעודת בירור פרטים על נוסע" שהוגשה לתיק) נהג במשאית השייכת לנתבע 2, הוא פגע, באשמתו, ברכב הנהוג על ידי התובע 2, המבוטח על ידי התובעת 1. במועד התאונה, לא היה לנתבע 1 רשיון נהיגה בר תוקף, לאחר שזה נשלל ממנו יומיים לפני התאונה.

אציין, כי למרות הודעת הצדדים שאין מחלוקת עובדתית ביניהם, ניסה כל צד בסיכומיו לטעון טענה עובדתית שלא הוכחה: התובעים ניסו לטעון בסיכומיהם כי יתכן שהנתבע 1 הודיע לנתבעים 2-3 את דבר שלילת רשיונו, ואילו הנתבעים 2-3 ניסו לטעון בסיכומיהם, שהנתבע 1 סטה מהמסלול שבו אמור היה לנסוע במסגרת עבודתו, ולכן המעשה לא נעשה תוך כדי עבודתו של הנתבע 1 אצל הנתבעים 2-3. אינני מקבלת אף אחת מהטענות הללו, שכן אלה טענות עובדתיות, הצריכות הוכחה, והיתה הסכמה שהעובדות אינן במחלוקת. על כן אני קובעת, שהנתבע 1 לא הודיע לנתבעים 2-3 את דבר שלילת רשיונו, ושהנתבע 1 לא חרג ממסגרת עבודתו, ככל שהדבר קשור במסלול הנסיעה.

טענות התובעים

4.      לטענת התובעים, על פי סעיף 13 לפקודה קיימים 3 תנאים להתגבשות חבותו של מעביד. סעיף זה קובע כדלקמן:

" (א) לענין פקודה זו יהא מעביד חב על מעשה שעשה עובד שלו -

(1) אם הרשה או אשרר את המעשה

(2) אם העובד עשה את המעשה תוך כדי עבודתו;

אולם -

(א) ... [לא רלוונטי]

(ב) ... [לא רלוונטי]

(ב) רואים מעשה כאילו נעשה תוך כדי עבודתו של עובד, אם עשהו כעובד, וכשהוא מבצע את התפקידים הרגילים של עבודתו והכרוכים בה אף על פי שמעשהו של העובד היה ביצוע לא נאות של מעשה שהרשה המעביד; אולם לא יראו כן מעשה שעשה העובד למטרות של עצמו ולא לענין המעביד.

..."

שלושת התנאים, לטענת התובעים, הם:

א.      קיומם של יחסי עובד מעביד.